מה יישאר לנו ביום שאחרי הקורונה? זום ותקיפות סייבר

מה יישאר לנו ביום שאחרי הקורונה? זום ותקיפות סייבר

היום שאחרי הקורונה נראה עדיין קצת רחוק. אבל מבצע החיסונים בישראל ובעולם נמצא בעיצומו, וברגע שיהיו מספיק מחוסנים, כולם מקווים שהקורונה פשוט תעלם. אז כן, יום אחד נמצא את עצמנו יוצאים למרחב הציבורי ללא מסכות, והחיים אט אט יחזרו למסלולם. אז חוץ מבדיחות סגר וזיכרונות על יותר מדי שיחות וידאו על רקע חדר השינה כשהילדים קופצים ברקע ומפריעים  מה ימשיך איתנו גם לימים שלאחר הקורונה?  

הזום כאן כדי להישאר 

בעידן טרום קורונה, כשרצית לשוחח עם מישהו  או שדיברתם בטלפון או שנפגשתם פיזית במקום מסוים. שיחות וידאו לא היו נפוצות כל כך ונשמרו בעיקר לשיחות ועידה חשובות רבות משתתפים במקומות העבודה או לשיחה עם קרובי משפחה שחיים בחו"ל. מה גם שפעם הטכנולוגיה של שיחות הווידאו הייתה מורכבת הרבה יותר ודרשה הבנה והתעסקות מרובה, וכיום הטכנולוגיה הרבה יותר קלה וזמינה. בעבר, אם ביקשת ממישהו לקיים שיחת וידאו במקום שיחת טלפון  זה היה פחות מקובל, אפילו מתקבל כמוזר. היום זה בהחלט מקובל ואף מובן.  

אין ספק שברירת המחדל העדיפה על כולם, במיוחד לאחר הסגר, תהיה להיפגש פיזית. אך אם זה לא יתאפשר, ויהיה קשה לקיים פגישות פיזיות בגלל אילוצי לו"ז של מישהו  הפגישה תעבור בקלות לזום. התרגלנו לזום ולתואמיו, גילינו כמה זה קל, אמנם זה לא יחליף את החיים האמיתיים, אך זה יהיה תחליף לכמעט כל מה שעשינו פעם בשיחות טלפון, ויהיה תחליף לפגישות פיזיות שקשה לקיימן. למעשה, הזום יחזור למקומו הפרופורציונלי  עוד ערוץ תקשורת, עוד אפשרות לנהל אינטראקציה אנושית  עם מעורבות גבוהה יותר מאשר בטלפון  כי בכל זאת ניתן לראות גם הבעות פנים 

כסף קל וסיכון אפסי 

גם העלייה המשמעותית בתקיפות סייבר ובפשיעה פלילית דרך הרשת תישאר איתנו כאן לאחר תום הקורונה. בואו ניזכר לרגע מה קרה עם פרוץ המגפה: מטה פרנסתם של הפושעים נפגע אנושות. מאז הקורונה, רוב האנשים נמצאים בבית כל היום – לכן קשה מאוד לפרוץ לבתים בזמן סגר, וגם לגנוב מכונית זה לא פשוט – הכבישים ריקים, יש מחסומי משטרה בנתיבי תנועה מרכזיים וקל מאוד לאתר רכב גנוב כשהוא נוסע כמעט לבד על הכביש. הפושעים ישבו בבית חסרי מעש, עם חובות לשלם וילדים לפרנס. אז הם המציאו לעצמם אפיק פרנסה חדש ועברו לעבוד מהבית  מרחוק  מכיוון שאפשר לגנוב לאנשים את הארנק דרך המחשב, מבלי לצאת מהבית. הם למדו את השיטות, שכרו את הכלים הנדרשים ואת ההאקרים הטובים – וראו כי טובאפיק הכנסה חדש ומכניס  בלי להתאמץ יותר מדי.  

הם גם גילו שפשיעת סייבר היא הרבה פחות מסוכנת  זה בהחלט סיכון פיזי הרבה יותר גדול לבצע שוד מזוין של סניף בנק מאשר לגנוב כסף דרך רשת האינטרנט  וגם הענישה יכולה להיות פחותה. אמנם המציאות היא זו שהכריחה אותם לעשות "תפנית בקריירה" ולהיכנס לעולם פשיעת הסייבר, אך הם גילו שקל מאוד להסתתר בסוג הפשיעה הזה. לרשויות החוק עדיין קשה לאתר האקר ולהגיע אליו לביתו, במיוחד שמרבית ההאקרים פועלים ממדינות אחרות מאלה שבהן הם חיים. רשויות החוק נדרשות למאמץ אדיר כדי להוכיח שתקיפה באנגליה נעשתה על ידי האקר מרוסיה, לזהות אותו בוודאות ולהוכיח שהוא זה שאכן ישב על המקלדת ולהביא אותו למשפט. אז מה יותר קל מלשבת על הכורסא בבית, לעשות כמה תקיפות כופר במדינות אחרות, לקבל את הכסף ולהיעלם לרשויות החוק?  

גם הפושעים, אגב, בדיוק כמו אזרחים מן השורה, מתגעגעים לחיי השגרה הפיזיים בחוץ. גם הם בסופו של דבר יחזרו לעולם הפשיעה הפיזית, כל אחד בתחומו ובהתמחותו. כשהעולם יחזור לקדמותו, גם הפשיעה תחזור לקדמותה באספקט הפיזי  אך גם יתווסף אליה כל תחום פשיעת הסייבר, כאפיק הכנסה נוסף זמין ויעיל. מה גם שהפושעים בהחלט הגדילו את טווח "קהל היעד" שלהם או ליתר דיוק "הרחיבו את השוק": בעבר הם פעלו רק במקומות אליהם הם יכלו להגיע פיזית, כיום הם יכולים לפעול בכל העולם כולו.   

הזום אמנם יישאר איתנו  אך היקף השימוש בו יקטן, כי הוא יהפוך לעוד כלי בארסנל כלי התקשורת בעולם האמיתי. תקיפות הסייבר שעלו בתקופת הקורונה צפויות להמשיך ולגדול בהיקפן  כי רק עכשיו הבינו הפושעים את מלוא הפוטנציאל הכלכלי שלהן. לנו לא נותר אלא להתאים את עצמנו למציאות החדשה הזו.  

קראו עוד על מעברם של הפושעים לפשיעת סייבר מרחוק – מהבית

למה ישראל נמצאת בראש רשימת המטרות של האקרים בעולם?